מסעדות מומלצות בטוקיו-טיול יפן

מסעדות מומלצות בטוקיו

האוכל היפני מתאפיין בטריות חומרי הגלם ושילובם, שיטות הכנתו וצורת ההגשה האסטתית שלו.חומרי הגלם מהם מכינים אוכל יפני מושפעים מעונות השנה.

אורז ואטריות הן עפי”ר בסיס המנה, אליהם מתווספים מרק ומנת דגים/בשר/טופו שמוסיפים את טעמם הייחודי. להשלמת הטעם, למנות אלה מוסיפים דאשי, מיסו ורוטב סויה המעניקים עוד נופך לטעמן. הן ידועות בהיותן מנות רזות ומלוחות.

בטוקיו קיימות כ-160 אלף מסעדות מכל גוני הקשת הקולינרית, ורבות מהן נאמנות למטבח היפני המסורתי.

מעמדה של טוקיו כמטרופולין פיננסי, מסחרי וגם תיירותי תרם להתבססותה גם כבירת האוכל של יפן, ויש המכתירים אותה לבירת הגסטרונומיה העולמית.

התרבות היפנית שופעת בנימוסי אכילה מסורתיים:

נהוג לומר איטדקימסו (“אני אקבל”) לפני שמתחילים לאכול, וגוצ’יסו-סאמא דשיטה (“זאת הייתה סעודה”) למארח או לצוות המסעדה לאחר הארוחה.

לפני האכילה, רוב המסעדות יחלקו מגבת חמה או מגבונים לחים. זאת על מנת שהסועד יינקה ידיו לפני הארוחה ולא אחריה. ניגוב הפנים או כל איבר אחר בגוף מלבד הידיים נחשב להתנהגות לא נאותה.

את צלוחיות האורז או המרק מרימים ביד שמאל ובעזרת מקלות אכילה, אוכלים עם יד ימין. צלוחיות של מרק, מרק אטריות, דונבורי ואושזוק אפשר להרים עד הפה אך לא צלוחית אורז.רוטב סויה לא נמצא בדרך כלל על שולחן הסועד, צלוחית טבילה קטנה מוגשת יחד עם האוכל. אין לשפוך רוטב סויה לאורז או מרק. קינוח אף ליד השולחן נחשב מעליב. אטריות נאכלות ברעש.

מקלות אכילה לעולם אינם נשארים בצלוחית האורז, שכן זו הדרך המסורתית להציע אוכל למתים. נעיצת מקלות האכילה באוכל אסורה, כמו גם הצבעה בעזרתם או העברת אוכל לזוג מקלות אכילה אחרים.

כאשר לוקחים אוכל מצלחת משותפת בחברת אנשים שאינם משפחה או חברים קרובים, נהוג להשתמש בקצה השני של מקלות האכילה שכן הוא נחשב נקי יותר. כאשר חולקים עם מספר אנשים יש להעביר מצלחת אחת לשנייה ולא בזוגות שכן זה נחשב כחלק מטקס אזכרה.

נהוג לאכול אורז עד פיסתו האחרונה. סועד בררן הוא לא סועד אהוב ובקשות מיוחדות במסעדה אינן נהוגות. התנהגות זו נחשבת לחוסר הכרת תודה בייחוד במקרים בהם הסועד מתארח. נימוסים טובים מביעים כבוד כלפי בחירתו של המארח.